שאלות ותשובות נפוצות
מצוות שילוח הקן, האם מתקיימת גם באדן החלון בבית?
מצוות שילוח הקן מתקיימת גם באדני החלון ובחצרות הבתים.
אשתי בהריון חודש חמישי אני יודע שהיא לא צריכה לצום בי' בטבת, השאלה היא האם מותר לאכול רגיל או בצנעא ובכמויות קטנות?
היא יכולה לאכול כרגיל אך לא מיני מגדים ועדיף בצנעה.
האם מותר לגלוש לאתר חדשות חילוני רגיל שלפעמים ייתכן ויש בו פרסומות לא צנועות?
אם בידוע שבאתר זה יש דברים שאינם צנועים אין להגיע לאותו איזור כמו שאין לעיין בעיתונים המביאים תמונות שאינם הולמות מדין לא תורו ומדין ונשמרת מכל דבר רע.
האם יש איסור לזרוק לפח עם שני כיסויים עלוני פ'ש?
אין אפשרות לזרוק דפי פ'ש גם בשני כיסויים לאשפה שכן יש בזה גם כך משום בזיון כל ההיתר של שני כיסויים זה רק להכנס למקום הטינופת ותו לא.
האם צריך לברך הגומל אחרי "שפעת", אני פוסק לפי הספרדים.
אם הייתה חולה ג' ימים במיטה הרי שאתה חייב לברך הגומל בשם ומלכות.
בהמשך לשאלה אודות ספרי קודש בחדר השינה- האם מותר לזוג נשוי להותיר בחדרם ספר קודש בזמן נדתה ,או בזמן הרחקה אחרת כגון בט' באב\יוה'כ?
כל זמן שבחדר זה אין תשמיש המיטה אין בעיה שיהיה בחדר ספרי קודש.
מהו הגלטין? האם ראוי להמנע מלאוכלו? האם יש בין גדולי דורנו הסכמה בנושא?
אין כיום הסכמה לגבי דין ג'לטין יש אוסרים בכל תוקף ויש מתירים אך כיום ישנם תחליפים רבים מן הצומח ודגים ולכן ראוי שלא לסמוך על המקילים.
האם מותר שיהיה סידור בחדר השינה?
אם את לא נשואה מותר.
ניגוב ידיים אחרי נטילה וברכה: האם במגבת מיוחדת/נפרדת או בזאת הרגילה שבאמבטיה?
אין צורך במגבת מיוחדת.
לגבי הבדלה לנשים: כאשר אין מי שיעשה הבדלה לאשה, האם היא יכולה לעשות בעצמה? ואם כן, האם היא יכולה לשתות מהיין? משום שבמשנה ברורה כתוב שהיא יכולה לעשות הבדלה ולשתות מהיין למרות שנשים לא שותות, וכך גם כותב הרב עובדיה שליט'א. אבל בספר 'כף החיים' של הרב פלאג'י כתוב שתעשה הבדלה ותברך רק 'בשמים' ו'מאורי האש' ולא תשתה מהיין אלא תברך 'המבדיל בין קודש לחול' בלי שם ומלכות.
שואל יקר, יש להבדיל בעניין שתית יין מהבדלה בין מצב שבו יש מבדיל והאשה יוצאת י'ח ע'י שמיעתה לבין מצב שבו היא עצמה מבדילה שאין מי שיוציא אותה י'ח. כאשר יש מי שמוציאה אזי לא תשתה (עיין מג'א בשם השל'ה בסי רצ'ו ס'ק ד') אך כאשר היא מבדילה לעצמה ודאי שתשתה מהיין כשיעור, כדין כל במבדיל (עיין בזה בשש'כ חלק ב'פר' ס' סעי' ל'ח וכן בילקוט יוסף הל' הבדלה בהערות).
אשה אשר פטורה ממצוות עשה שהזמן גרמא האם מותר לה לענות אמן על הברכה של אותה מצווה?
כן בהחלט, לעניית אמן ישנם כמה משמעויות: לאמת, לכוון, לצאת ידי חובה וכן כתפילה. לאשה העונה יש זכות בענייתה לאמת הדבר ובזה הכל שייכים.
בקשר לצום כיפור והנקה לתינוק בן חודש וחצי- האם לצום או רק לשתות מעט 'לשיעורין' וכדומה לגבי אכילה? ידוע לי כי הנקה קשורה מאוד למשק המים בגוף האישה כלומר זה מייבש אותה האם אין בכך סכנה לה (וגם לתינוק הצעיר)הייתי מעדיף לא לקחת סיכונים בשלב כה צעיר של התינוק! במיוחד שהוא יונק בלבד ללא תוספות (מטרנה)..
מבואר בשו'ע: אף חייבת המינקת לצום אך רבים מן האחרונים סוברים שאם ישנו חשש שיפסק החלב חייבת היא לשתות בשעורים כיוון שהגמ' אומרת שסתם תינוק מסוכן הוא אצל חלב ולכן תחל מתחילת היום לשתות בשעורין כדי שלא יחסר לה חלב להאכילו וראוי להועץ ברופא ילדים יר'ש וליתר הרחבה עיין במקראי קדש פרק ט' וכן במקראי קדש בדעת החזו'א. גמר חתימה טובה.
לגבי השיעור בנושא קמיעות: יש היום קמיעות כמו של הרב מרדכי שרעבי שיש עליו הסכמות של הרב עובדיה יוסף והרב מרדכי אליהו, וגם הכוס עם שמות הנהרות ועוד? האם קמיעות אלו מותרות?
לשאלתך שיש גדולי ישראל שהיום משתמשים בזה מקובלני מהם שבכל אופן אין לפנות לעשיית קמיעות מכל מיני מקובלים ומתחזים ובמה שלא מפורסם רצוי כלל לא להתעסק אלא תמים תהיה עם ה' אלוקיך קרא אליו בכל לב והוא יענך.
אני מזדמן לעתים לקרבת בית קפה כשר שאינו שומר שבת, כמו קפה הלל בתל אביב, האם חל איסור חמור לשתות שם קפה ? ואולי גם עוגה?
אכן כן, בית קפה המחלל שבת אין להם נאמנות על שום מוצר הנמכר שם וכן יש בזה חילול השם מפני שאנשים אחרים רואים יהודי עם כיפה אוכל שם וחושבים שהכל כשר, כמו'כ יש בזה ביזוי השבת ברבים, וכי חסרו בתי קפה כשרים בת'א?
הייתי מבקש לדעת, מה אומרת ההלכה לגבי שריפת הגופה, לאחר המוות?
ע'פ ההלכה יש חובת קבורה שנאמר 'כי עפר אתה ואל עפר תשוב' ולכן יש חובה לקבור, שרפת הגופה זה מנהג גויים נפסדים שלא מאמינים בהשארות הנשמה שהרי אנו מאמינים שהגוף עובר חיבוט מהקבר וזה חלק מכפרתו של האדם לאחר פטירתו ואסור להשתתף בהלוויות אלה אם יש בהם סממנים דתיים ומנהג נפסד הוא ביותר.
מדוע בנטילת ידיים נוטל ורק אח'כ מברך ואילו בברכות מברך ואז עובר לעשייתן.
כיון שבנטילת ידים אין הידים נקיות ורק לאחר הנטילה יהיו טהורות לכן אין לברך אלא אחר הנטילה ועוד כיון שיש הסוברים שהניגוב הוא גמר הנטילה מימלא לפני הניגוב מברך ועובר לעשיתן לנגב.
האם מותר לאדם לשתות יין כשר שהוא פותחו במסיבת מרעים עם גויים?
אין להשתתף במסיבת מרעים עם הגוי כגון בחתונת גוי או מסיבת יום הולדת אך במקום איבהמותר להשתתף בתנאי שיקפיד על כל כללי הכשרות כדבעי.
האם פיצה דורשת נטילת ידיים או שמא רק ברכת מזונות?
לגבי ברכה על פיצה, ישנם מגוון פיצות הנעשות חלק ממי פירות וחלב וחלקן לא, על כן יש לשאול במקום את המשגיח מה ברכת הפיצה. יש שההשגחה כותבת על גבי התעודה מה ברכתה.
האם יש אפשרות להכשיר כלי טפלון?
בכלי טפלון נראה לי שאין להקל להכשירו.
האם ניתן להתגלח בספירת העומר ביום שישי שהוא ר''ח כאשר גם בשבת חל ר''ח?
אם חל ר''ח בשבת כיון שיש כאן תוספת שמחת שבת ור''ח יש להתיר להתגלח בערב שבת מפני כבוד השבת (מובא במ''ב או''ח סי' תצ'ג ס'ק ה').
האם מותר לישון על הגב לפי ההלכה?ומדוע?
כתוב בפוסקים שאסור, וצריך להזהר מאד להרגיל את עצמו לישן על צידו ואיסור גדול לישכב פרקדן דהיינו גבו למטה ופניו למעלה או בהיפוך, וטוב שישכב תחילה על צד שמאל ויעבור בהמשך הלילה לצד ימין (מבחינה בראותית).
אם קניתי מוצר ב-150 ש'ח וחברי קנה את אותו מוצר ב-300 ש'ח, והחבר שואל אותי בכמה קניתי, האם מותר לי לשנות את המחיר (כלומר לומר שקניתי ב-300 ש'ח) כדי לא לצערו? או שמא בכך אני עלול לגרום נזק לבעל החנות שממנו קניתי, שכעת ייחשבו עליו שהוא יקרן והוא בכלל לא כזה ולא ירצו לקנות ממנו ואפילו יצא שאעבור על מוציא שם רע?
אין לשקר לחברך כל שעליך לעשות זה ליפות את המוצר ומחירו בעיניו ולהשתדל לא להוציא לו את עניו בזה שקנית יותר זול עיין בגמ' כתובות י'ז עמ' א'.
כשמופיע בהלכה שנוהגים לעשות כך וכך לדוגמא: "נוהגים לשים ידיהם על פניהם בשעת אמירת שמע ישראל"- מה התוקף של זה? האם זה חיוב גמור או רק רצוי לעשות מנהג זה? אני שואל היות ויש מקומות בהלכה שמופיע בהם לשון מצווה כגון: "מצווה לרחוץ את גופו בחמין בערב שבת", וכותבים שם שזה ראוי אך לא חיוב גמור, ומצד שני ידוע שמנהג ישראל דין הוא, אז כיצד תוכלו ליישב לי את הבילבול? האם צריך לדון כל מקרה לגופו או שמא יש כלל הלכתי שכל מקום שמופיע לשון "מנהג" יש להתייחס להלכה בצורה מסויימת ואילו כל מקום שכתוב לשון "מצווה" יש להתייחס להלכה בצורה אחרת?
הכלל בין הכתוב מנהג לבין מצווה נראה שהוא כך: כאשר כתוב בשו'ע לשון מנהג כוונתו על מנהג ישראל שהתקבל אך לא במעוגן במסגרת מקור הלכתי אלא מקורו אגדתי, לעומת לשון מצווה ששם כוונת המחבר לשורש הלכתי אך אינו מעכב.
בגמרא במסכת תענית דף כ'ב,כ'ג מופיע ששאלו לשלום את אבא חלקיה בזמן עבודתו, והוא לא ענה כי היה באמצע עבודתו.האם זו מידת חסידות או הלכה? כמו כן, כאשר מדברים איתי בעבודה שלא בנושאים הקשורים לעבודה, אני עונה אך לא מרחיב בתשובותיי וגם משתדל שלא לפתח את הנושא כדי שלא לעבור על גזל. אני מנסה בצורה אלגנטית לחזור לנושא של העבודה או לסיים את השיחה. האם אני נוהג נכון? או כשמייד כשפונים אליי אני צריך לומר שאיני מדבר בנושאים שמחוץ לעבודה?
מה שנהג אבא חלקיה היה באופן עקרוני ממידת חסידות, לגבי דיבורי סרק במהלך שעות העבודה נקוט כלל זה בידך: אם היית משוחח בדיבורים אלה גם לפני בעל הבית ולא היית מתיירא הימנו אז מותר, אך אם היית מפסיק את דיבורך עם כניסתו לחדר אזי הדיבור וכיוצא בזה אסור.
בזמירות ששרים בשולחן שבת, כשמופיע שם ה' המפורש בזמירות כגון: 'שבת היום ל-ה'' וכן בשיר 'צור משלו אכלנו' האם צריך לומר את שם ה' המפורש, כך שהזמירות נחשבות כשיר קודש/פיוט ויש להן מעמד של תפילה או שמא אסור לומר את שם ה' המפורש?
נראה לענ'ד שמותר לומר את שם ה' בשם אדנות אך להקפיד לא לחזר עליו פעמיים תוך כדי נגינה אך החושש לא לאומרו כך אלא ה' תבוא עליו הברכה.
האם יש חיוב שלוועד בית יהיו 2 חברים שאחראים על רישום הכספים והמאזן, היות וצדקה נגבית בשניים, וכן אם מהסיבה שאם חבר אחד עושה זאת לבדו, זה יכול ליצור פירצה בגלל שאין אפשרות לפקח עליו?
אין צורך שיהיו שני אנשים בגביה, בעיקר אם הגובה הוא אדם נאמן, לגבי חשש פירצה הוא הדין- חשש או לא תלוי בנאמנותו של הגובה.
אם אדם הניח תפילין של רש''י ללא ברכה וכשהורידם בעת שבא לשים תפילין של ר''ת נזכר שלא ברך על של רש''י האם יכול לברך על של ר''ת וליפטור של רש''י?
הברכה נתקנה על תפילין של רש''י ולא על של ר''ת לכן אין הברכה על ר''ת יכולה לפטור את של רש''י ואם יכול לחזור ולברך יברך וינחם ואם לאו לא מעכב כי ברכות אינם מעכבות.
קיבלתי סט צלחות כאשר על הצלחות מופיע דמות של שמש שבולטת. שמעתי שיש גמרא שאוסרת להחזיק פריטים מסוג זה. מה עלי לעשות? לזרוק אותם? לתת לגוי? או אפשר להשתמש בהם?
אין בעיה להחזיק צלחות אלה כוונת הגמ' לאסור עשית דמות שמשי ה' אשר משרתים לפניו אך אם כבר נעשה וכ'ש ציור בעלמא אין בעיה.