צורבא מרבנן - המכון הגבוה להוראת ההלכה
אורח חיים
הלכות הנהגת אדם בבוקר
א דין השכמת הבוקר.
ב דין לבישת בגדים.
ג דין הנהגת בית הכסא.
ד דין נטילת ידיים.
ה דין כוונת הברכות.
ו דין ברכת אשר יצר ואלוקי נשמה ופירושיו.
ז דין ברכת אשר יצר כל היום אחר נטילת מים.
הלכות ציצית
ח הלכות ציצית ועטיפתו.
ט איזה בגדים חייבים בציצית ואיזה פטורים מציצית.
י דיני כנפות הטלית.
יא דיני חוטי הציצית.
יב דברים הפוסלים בציצית.
יג דיני ציצית בשבת
יד דיני ציצית שעשאן עכו"ם ונשים ודין טלית שאולה.
טו דין אם להתיר הציצית מבגד לבגד ודין נקרע הטלית.
טז דיני שיעור טלית.
יז דיני מי הם החייבים בציצית.
יח זמן ציצית.
יט זמן ברכת ציצית.
כ דיני לקיחת ומכירת טלית.
כא כדת מה לעשות בציציות שנפסקו ובטליתות ישנים.
כב דין שהחיינו על עשיית ציצית.
כג דיני ציצית בבית הקברות.
כד הנהגת לבישת הציצית, ושכרה ועונשה.
הלכות תפילין
כה דיני תפילין בפרטות.
כו דין ימ שאין לו אלא תפלה אחת.
כז מקום הנחתן ואופן הנחתן.
כח דין חליצת תפילין.
כט דין שאין לברך בחליצת תפילין.
ל זמן הנחתן.
לא דין תפילין בשבת ויו"ט.
לב סדר כתיבת התפילין.
לג דין תקוני התפילין ודין הרצועות.
לד סדר הנחת הפרשיות בביתם והמהדרים אשר להם ב' זוגות תפילין.
לה דין מניין השיטין.
לו דקדוק כתיבתן.
לז זמן הנחת התפילין.
לח דין מי הם החייבים בתפילין והפטורים.
לט מי הם הכשרים לכתוב תפילין ולקנות מהם.
מ דין איך לנהוג בקדושת התפילין.
מא דין הנושא משאוי איך ינהוג בתפילין.
מב אם מותר לשנות תפילין של יד לשל ראש.
מג דין איך להתנהג בתפילין בהכנסו לבית הכיסא.
מד איסור שינה בתפילין.
מה דין תפילין בבית הקברות ובבית המרחץ.
הלכות ברכות השחר ושאר ברכות
מו דיני ברכת השחר.
מז דיני ברכת התורה.
מח אומרים פרשת התמיד ופסוקי קרבן שבת אומרים אחרי פרשת התמיד בשבת.
מט שיכול לומר קריאת שמע בעל- פה.
נ טעם למה אומרים משנת איזהו מקומן.
נא דיני תפילה מן ברוך שאמר ועד ישתבח.
נב דין מי ששהה לבוא לביה"כ עד ישתבח.
נג דין מן הראוי לירד לפני התיבה.
נד דינים השייכים לישתבח.
נה דיני קדיש.
נו דין עניית הקדיש ע"י הקהל.
נז דין ברכו וענייתו.
הלכות קריאת שמע
נח זמן קריאת שמע וברכותיה.
נט דין ברכה הראשונה ביוצר.
ס דין ברכות קריאת שמע ואם צריכים כוונה.
סא במה צריך לדקדק ולכוין בקריאת שמע.
סב מי שלא דקדק בקריאת שמע או לא השמיע לאזנו.
סג ליישב בשעת קריאת שמע ולא יישן.
סד דין הטועה בקריאת שמע.
סה הנכנס לבית הכנסת ומצא צבור קוראין ק"ש או שהפסיק בשעת ק"ש באמצע.
סו באיזה מקום יכול להפסיק ובאיזה מקום לא יפסיק.
סז דין ספק אם קרא קריאת שמע.
סח שלא להפסיק בפיוטים.
סט דין פורס על שמע.
ע מי הם הפטורים מקריאת שמע.
עא אבל והעוסקים במת פטורים מקריאת שמע.
עב דין נושאי המטה, המנחמים והמלווים.
עג הישן עם אשתו ובניו איך יתנהג.
עד שלא לברך כשאבריו רואים את הערווה.
עה להיזהר מגלוי שער וקול אישה בק"ש ושלא לקרותה כנגד הערווה.
עו להיזהר מצואה בשעת קריאת שמע.
עז שלא לקרותה כנגד מי רגלים.
עח מי שנצרך להטיל מים בשעת קריאת שמע.
עט מי שנזדמן לו צואה בשעת קריאת שמע.
פ מי שאינו יכול להישמר מהפיח.
פא דין צואת קטן.
פב דין צואה יבשה.
פג דיני בית הכסא בשעת קריאת שמע.
פד אם מותר לקרות בבית המרחץ.
פה באיזה מקומות אסור לקרות קריאת שמע.
פו שצריך להרחיק מן מים סרוחים.
פז כמה צריך להרחיק בשעת קריאת שמע מן גרף של רעי.
פח בעל קרי מותר בקריאת שמע.
הלכות תפילה
פט הלכות תפילה וזמנה.
צ מקום הראוי להתפלל ולהתפלל עם הציבור ודין ההולך בדרך.
צא שיאזור מתניו ויכסה ראשו בשעת התפילה.
צב הנצרך לנקביו ודין רחיצה לתפילה ושאר ההכנות לתפילה.
צג לשהות קודם שיתפלל.
צד צריך לכוין נגד ארץ ישראל ודין הרוכב או יושב בספינה.
צה לכוין אבריו בשעת תפילה.
צו שימנע כל הטרדות כדי שיכוין.
צז שלא יגהק ולא יפהק בשעת התפילה.
צח צריך שיהיה לו כוונה בתפילתו.
צט דין שתוי ושיכור לתפילה.
ק תפילת המועד צריך לסדר.
קא שצריך לכוון כנגד בכל הברכות ושיכול להתפלל בכל לשון.
קב שלא להפסיק כנגד המתפלל.
קג מי שנזדמן לו רוח או עיטוש בתפלתו.
קד שלא להפסיק בתפילה.
קה דין המתפלל ב' תפילות.
קו מי הם הפטורים מתפילה.
קז המסופק אם התפלל ודין תפילת נדבה.
קח מי שלא התפלל לסבת טעות, או אונס, או במזיד.
קט דין איך יתנהג היחיד לכוין בתפלתו עם הציבור.
קי היוצא לדרך ופועלים מה יתפללו וסדר תפילת הדרך ובית המדרש.
קיא דין סמיכת גאולה לתפילה.
קיב שלא להפסיק לא בשלוש ראשונות ולא בשלוש אחרונות.
קיג דיני הכריעות בי"ח ברכות.
קיד דין H_H_H_H_H_הזכרת הרוח וגשם וטל.
קטו טעם ברכת אתה חונן.
קטז פירוש ברכת רפאנו.
קיז דיני ברכת השנים.
קיח דין חתימת ברכת השיבה.
קיט דין הרוצה להוסיף בברכות.
קכ שראוי לומר רצה בכל תפילה.
קכא דיני מודים.
קכב דינים השייכים בין שמונה עשרה ליהיו לרצון.
קכג דיני הכריעות בסיום שמונה עשרה ברכות.
קכד דין הנהגת הש"ץ בי"ח הברכות ודין עניית אמן.
קכה דיני קדושה.
קכו דיני ש"צ שטעה.
קכז דין מודים דרבנן.
הלכות נשיאת כפיים
קכח דיני נשיאת כפיים ואיזה דברים הפוסלים בכהן.
קכט באיזה תפילות נושאים כפיים.
קל רבש"ע שאומרים בשעת נשיאת כפיים.
קלא דיני נפילת אפיים.
קלב דיני קדושת ובא לציון.
קלג דין ברכו בשבת.
קלד סדר והוא רחום והגבהת התורה.
הלכות קריאת ספר תורה
קלה סדר קריאת התורה ביום שני וחמישי.
קלו מי הם הנקראים לספר תורה בשבת.
קלז כמה פסוקים צריכים לקרוא לכל אחד.
קלח שלא לשייר בפרשה פחות משלושה פסוקים.
קלט סדר קריאת התורה וברכותיה.
קמ דיני הפסק בברכת התורה.
קמא דיני הקורא והמקרא.
קמב דין מי שקרא וטעה ובמקום שאין שם יודע לקרות בדיוק.
קמג דין אם נמצאת ספר תורה מוטעה ויתר דיני הספר.
קמד שלא לדלג בתורה מעניין לעניין ודיני הפטרה.
קמה דיני המתרגמין.
קמו שלא לדבר בשעת הקיאה.
קמז דיני גלילת ספר התורה.
קמח שלא יפשיט ש"צ התיבה.
קמט שהצבור לא יצאו מבית הכנסת עד שיצניעו ספר התורה.
הלכות בית הכנסת
קנ דיני בניין בית הכנסת ושיהיה גבוה.
קנא דיני קדושת בית הכנסת.
קנב שלא לסתור שום ביה"כ.
קנג דיני בניין בית הכנסת.
קנד דיני תשמיש קדושה ונרות בית הכנסת.
קנה לילך מבית הכנסת לבית המדרש.
קנו סדר משא ומתן.
הלכות נטילת ידיים
קנז דיני זמן קביעת סעודה.
קנח דיני נטילת ידיים לסעודה.
קנט באיזה כלי נוטלין הידיים וכיצד יבואו המים לידיו.
קס איזו מים כשרים ואיזו פסולים לנטילה.
קסא דיני חציצה בנטילה.
קסב הגבהה ושפשוף הידיים בנטילה.
קסג דין מי שאין לו מים והמאכיל לאחרים.
קסד דין שיכול להתנות על הנטילה.
קסה דין העושה צרכיו ורוצה לאכול.
הלכות בציעת הפת
קסו דין הפסקה בין בציעה לנטילה.
קסז מקום וזמן הבציעה ומי הוא הבוצע.
קסח על איזה מיני פת מברכין.
הלכות דברים הנוהגים בסעודה
קסט דיני שמש הסעודה.
קע דברי מוסר שינהג אדם בסעודה.
קעא שלא לנהוג בזיון באוכלין.
קעב מי שהכניס אוכלין או משקין לפיו בלא ברכה.
קעג דין מים אמצעים.
קעד דין ברכת היין בסעודה.
קעה דין ברכת הטוב והמטיב על היין.
קעו שהפת פוטר את הפרפרת.
קעז דיני דברים הבאים בתוך הסעודה ואחר הסעודה.
קעח איזה דברים קרויים הפסק בסעודה.
קעט איזה דברים קרויים היסח הדעת בסעודה שצריך לחזור ולברך.
קפ דיני פירורי הפת.
הלכות מים אחרונים
קפא דין מים אחרונים.
הלכות ברכת המזון
קפב דין כוס ברכת המזון ושלא יהיה פגום.
קפג המברך איך יתנהג בכוס של ברכת המזון.
קפד לקבוע ברכה במקום סעודה ועד כמה יכול לברך מי ששכח ולא בירך.
קפה לברך ברכת המזון בקול רם ויתר פרטים בברכת המזון.
קפו אם נשים וקטנים חייבים בברכת המזון.
קפז דיוקים בנוסח ברכת המזון.
קפח נוסח ברכה שלישית ודיני בכרת המזון בשבת, והטועה בברכת המזון.
קפט נוסח ברכה רביעית ודיניה.
קצ שתיית היין אחר הברכה ודיניה.
קצא אם הפועלים מחוייבים לברך.
קצב ברכת זימון בשלושה או בעשרה.
קצג אם מצרפים לזימון אם לאו.
קצד דיני זימון בשלושה שאכלו כאחד ונפרדו.
קצה דיני חבורות האוכלים בהרבה מקומות.
קצו מי שאכל דבר איסור אם מצטרף לזימון.
קצז דין צרוף לזימון ג' או עשרה.
קצח אחד נכנס אצל שלושה שאכלו.
קצט על מי מזמנים ועל מי אין מזמנים.
ר דין המפסיק כדי לברך.
רא מי הוא המברך.
הלכות ברכת הפירות
רב דיני ברכת פירות האילן.
רג דיני ברכת פירות הארץ.
רד דיני הברכות ליתר מאכלים.
רה דיני ברכת ירקות.
רו דיני הפסק וטעות בברכת הפירות.
רז דיני ברכה אחרונה על הפירות.
רח דין ברכה מעין שלוש אחר חמשה מיני פירות וחמישה מיני דגן.
רט דין טעות וספק בברכת היין.
רי האוכל פחות מכזית מה דינו.
ריא דיני קדימה בברכת הפירות.
ריב שעיקר פוטר הטפל.
ריג מי שיצא אם מוציא אחרים.
ריד בכל ברכה צריך להיות שם ומלכות.
רטו עניית אמן אחר הברכות.
רטז דיני ברכת הריח.
הלכות ברכת הבשמים
ריז ברכת הבשמים והמוגמר.
הלכות ברכת הניסים
ריח ברכות הנעשים על הניסים.
הלכות ברכות הודאות
ריט ברכת הודאת היחיד.
רכ הטבת חלום ותעניתו.
רכא ברכת הודאת הגשמים.
רכב ברכת הודאת הטוב והרע.
הלכות ברכות (שונות)
רכג מי שילדה אשתו ומת מורישו, ובנה בית חדש וקנה כלים חדשים – מה מברך
רכד דיני ברכות פרטיות.
רכה דיני ברכת שהחיינו.
רכו הרואה פרחי אילן מה מברך.
רכז ברכת הזיקים
רכח ברכת ימים ונהרות הרים וגבעות
רכט ברכת הקשת וחמה בתקופתה.
רל דין קצת ברכות פרטיות.
רלא שכל כוונותיו יהיו לשם שמיים.
הלכות תפילת המחנה
רלב דברים האסורים לעשות בשעת מנחה.
רלג זמן תפילת המנחה
רלד הרוצה להתפלל מנחה גדולה ומחה קטנה.
הלכות קריאת שמע ותפילה של ערבית
רלה זמן קריאת שמע של ערבית.
רלו ברכות קריאת שמע של ערבית.
רלז סדר תפילת ערבית
רלח לקבוע עיתים לתורה בלילה.
רלט דין קריאת שמע על מיטתו.
הלכות צניעות
רמ איך יתנהג האדם בתשמיש מיטתו.
רמא שלא להשתין ערום לפני מיטתו.
הלכות שבת
רמב להזהר בכבוד שבת.
רמג המשכיר שדה ומרחץ לעכו"ם.
רמד איזה מלאכות יכול העכו"ם לעשות בעד הישראל.
רמה ישראל ועכו"ם שותפים איך יתנהגו בשבת.
רמו השאלה והשכרה לעכו"ם בשבת.
רמז דין עכו"ם המביאים כתבים בשבת.
רמח המפליג בספינה וההולך בשיירא בשבת.
רמט דינים השייכים לערב שבת.
רנ הכנת סעודות שבת
רנא שלא לעשות מלאכה בערב שבת מן המנחה ולמעלה
רנב מלאכות המותרים והאסורים להתחיל בערב שבת
רנג דין כירה ותנור ליתן עליה הקדרות בערב שבת
רנד דיני תבשילין מוכנים מערב שבת כדי להגמר בשבת
רנה הכנת האש קודם הכנסת שבת
רנו שש תקיעות שהיו תוקעין בערב שבת
רנז הטמנת חמין
רנח להשים ערב שבת דבר קר על קדרה חמה
רנט כמה דיני הטמנה וטלטולם
רס דיני הכנסת שבת
רסא זמן הדלקת נרות לשבת
רסב לקדש השבת בשולחן ערוך ובכסות נקיה
רסג מי ומי המדליקין ואם טעו ביום המעונן
רסד דיני הפתילה והשמן
רסה כלים הנתנים תחת הנר
רסו מי שהחשיך לו בדרך
רסז דיני התפילה וערב שבת
רסח הטועה בתפילת שבת
רסט הקידוש בבית הכנסת
רע לומר משנת במה מדליקין
רעא קידוש על היין
רעב על איזה יין מקדשין
רעג שיהיה הקידוש במקום סעודה
רעד בציעת הפת בשבת
ערה דברים האסורים לעשות לאור הנר בשבת
רעו נר שהדליק עכו"ם בשבת
רעז שלא לגרום כיבוי הנר
רעח שיכול לכבות הנר בשביל החולה
רעט טלטול הנר בשבת
רפ תשמיש המיטה בשבת
רפא שלא יכרע בולך אנחנו מודים
רפב קריאת התורה והמפטיר בשבת
רפג למה אין מוציאין שני סיפרי תורה בשבת
רפד דיני הפטרה וברכותיה
רפה לקרא הפרשה שניים מקרא ואחד תרגום
רפו תפילת מוסף בשבת
רפז ניחום אבלים וביקור חולים בשבת
רפח תענית,ותענית חלום בשבת
רפט סדר סעודת שחרית של שבת
רצ בשבת ישלים מאה ברכות בפירות
רצא דין שלוש סעודות
רצב תפילת מנחה בשבת
רצג דיני ערבית במוצאי שבת
רצד דיני הבדלה בתפילה
רצה הבדלה שעושה שליח ציבור
רצו הבדלה על היין
רצז בשמים להבדלה
רצח נר הבדלה
רצט שלא לאכול ולא לעשות שום מלאכה קודם שיבדיל
ש שיסדר שולחנו במוצאי שבת
שא באיזה כלים מותר לצאת בשבת איזה מהם אסורים
שב ניקוי וקיפול הבגדים בשבת
שג דיני תכשיטי אישה
דש על איזה עבד מצווה על שביתתו
שה במה בהמה יוצאה בשבת
שו באיזה חפצים מותר לדבר בשבת
שז דיני שבת התלויים בדיבור
שח דברים המותרים והאסורים לטלטל בשבת
שט טלטול על ידי דבר אחר אם מותר בשבת
שי מוקצה בשבת
שיא מת בשבת ושאר טלטול מן הצד
שיב הנצרך לנקביו במה מקנח בשבת
שיג טלטול דלת וחלון והמנעול בשבת
שיד דברים האסורים משום בנין וסתירה בשבת.
שטו דברים האסורים משום אוהל בשבת.
שטז צידה האסורה והמותרה בשבת.
שיז קשירה ועניבה בשבת.
שיח מבשל בשבת.
שיט בורר שבבת.
שכ סחיטה בשבת.
שכא דיני תולש, טוחן, תיקוני מאכל, מעבד ולש בשבת.
שכב דין נולד בשבת.
שכג השאלה וקנין צורכי שבת, והדחת כלים ותיקונן וטבילתן בשבת.
שכד הכנת מאכל בהמה בשבת.
שכה עכו"ם שעשה מלאכה בעד ישראל.
שכו רחיצה בשבת.
שכז סיכה בשבת.
שכח דיני חולה בשבת.
שכט על מי מחלללין שבת.
של דיני יולדת בשבת.
שלא מילה בשבת.
שלב שלא לילד הבהמה בשבת.
שלג שלא לפנות אוצר בשבת.
שלד דיני דליקה בשבת.
שלה דין חבית שנשברה.
שלו אם מותר לילך על גבי העשבים וכן באילן.
שלז כבוד הבית ודבר שאינו מתכוון.
שלח דברים האסורים בשבת משום השמעת קול.
שלט כמה דינין פרטיים הנוהגים בשבת.
שמ כמה דינים מדברים האסורים בשבת כעין תולדות מאבות.
שמא היתר נדרים בשבת.
שמב בין השמשות מותר לעשות דברים שאסרו חכמינו ז"ל משום גזירה.
שמג דיני קטן בשבת.
שדמ דין ההולך במדבר בשבת.
שמה ארבע רשויות בשבת.
שמו דיני עירובין מן התורה.
שמז על איזה הוצאה חייב מן התורה.
שמח דין המושיט מרשות לרשות.
שמט דין ארבע אמות ברשות הרבים.
שנ דין המוציא ראשו ורובו מרשות לרשות.
שנא דין המושיט ידו לצינור ברשות הרבים לשתות.
שנב הקורא בספר ונתגלגל מרשות לרשות.
שנג דין זיזין ברשות הרבים.
שנד דיני בור ואשפה ברשות הרבים.
שנה דיו גזוזטרא ובית הכסא.
שנו דין אמת המיים העוברת בחצר.
שנז חצר פחות מארבע אמות וביב.
שנח איזה מקומות נקראים מוקפים לדירה.
שנט דין רחבה שאחורי הבתים
שס היקף מחיצות לשבת.
שסא דין גג הסמוך לרשות הרבים.
שסב איזה מחיצה קרויה מחיצה לטלטל.
שסג דיני מבוי ולחי.
שסד מבוי המפולש ועשוי כנדל.
שסה מבוי שנפרץ.
הלכות עירובין
שסו עירוב לחצר שהרבה בני אדם דרים בו.
שסז אם אשה יכולה לערב.
שסח אם אחר שעירבו נתקלקל העירוב.
שסט באיזה אופן מקנין העירוב.
שע שיתוף בעירוב.
שעא כשאחד מבני חצר נפרד משם או מת.
שעב דיני שותפי הדירות לעירוב.
שעג דין שתי גזוזטראות בשתי עליות.
שעד דיני נסתם בשבת פתח או חלון במקום שעירב בו.
שעה מה הם הדברים השרוים בחצר שאינם אוסרים.
שעו בור ובאר שבין שתי חצרות.
שעז שתי עליות זו כנגש זו הפתוחות לחצר.
שעח חצרות הפתוחות זו לזו.
שעט חצרות ובתים בינהם.
שפ בטול רשות.
שפא המבטל רשותו ועבר והוציא.
שפב אם דירת עכו"ם מעכבת בעירובו.
שפג כשאין העכו"ם בבית אינו מעכב.
שפד עכו"ם אכסנאי אם מעכב.
שפה צדוקי ומומר בעירוב.
שפו שיתוף בעירוב.
שפז שותפין במבוי צריכין לערב בחצרות.
שפח אם לא עירבו החצרות יחד וגם לא נשתתפו במבוי.
שפט עכו"ם שישלו חלון פתוח לבקעה או לקרפף.
שצ מבוי שצדו אחד אינו יהודי וצדו אחד ישראל.
שצא דין בטול רשות לאותן ששכחו לערב.
שצב דיני עירובין לעיר.
שצג עירוב ביום טוב שחל בערב שבת ודין בין השמשות לערב.
שצד ספק עירוב מה דינו.
שצה ברכת עירוב.
הלכות תחומין
שצו ארבע אמות שיש לכל אדם בשבת.
שצז שביתת היחיד וכליו ומהלך אלפיים אמה.
שצח היאך מודדין אלפיים אמה.
שצט במה מודדין התחומין ומקום המדידה ומי שהוא המודד.
ת מי שישב לו בדרך לנוח ולא ידע אם הוא בתחום או לא.
תא דין מי שיין בדרך וחשכה לו.
תב חריץ מים בין שני תחומין.
תג בקעה שהקיפוה אינם יהודים.
תד אם יש תחומין למעלה שעשרה טפחים.
תה דין היוצא מחוץ לתחום.
תו מי שיצא חוץ לתחום שלא לדעת.
תז מי הם שיכולין לילך חוץ לתחום.
הלכות עירובי תחומין
תח הנחת העירוב וקניית השביתה.
תט מקום נתינת העירוב.
תי המחזיק בדרך כדי לקנות שביתה.
תיא מי שהיה ביתו במזרח ונתן העירוב במערב.
תיב החולק עירובו.
תיג המערב לרבים.
תיד שלא לערב אלא לדעתו.
תטו שלא לערב עירוב תחומין אלא לדבר מצווה.
תטז דין עירובי תחומין ביום טוב שחל להיות סמוך לשבת.
הלכות ראש חודש
תיז דין מלאכה בראש חודש.
תיח דין תענית בראש חודש.
תיט מצווה להרבות בסעודת ראש חודש.
תכ אם הנשים רשאות לקונן בר"ח.
תכא קריאת ובראשי חדשיכם בפסוקי דזמרה.
תכב סדר התפילה והלל בראש חודש.
תכג סדר קריאת התורה בראש חודש.
תכד דין הזכרת יעלה ויבוא בבהמ"ז.
תכה דין ראש חודש שחל להיות בשבת.
תכו ברכת הלבנה וזמנה.
תכז כשראש חודש ב' ימים היאך כותבין בשטרות.
תכח סדר קביעת המועדים וקריאת הפרשיות.]
|
|
|
|