צורבא מרבנן - המכון הגבוה להוראת ההלכה
 
הלכה מאז ועד היום
אחרונים
ראשיתה של תקופת האחרונים מקבילה פחות או יותר לזמן שיצאו לאור ה"שולחן ערוך" וההגהות לספר זה מאת ר' משה איסרלש (הרמ"א) במאה ה-16. תקופה זו נמשכת עד לימינו אנו. בדרך כלל קיבלו האחרונים את סמכותם של הראשונים. הספרות של תקופה זו נחלקת לשלושה סוגים עיקריים: 1. פרשנות לתלמוד: בתחום זה עסקו האחרונים בעיקר בפירוש לתלמוד, תוך כדי עיון וחקירה בפירושיהם של הראשונים. 2. שאלות ותשובות: בתשובותיהם חיפשו האחרונים ביסוס לפסקיהם בדברי הראשונים. 3. "נושאי כלים": זהו כינוי לפירושים ולהערות שכתבו האחרונים על ספרי ההלכה הגדולים שנתחברו על ידי הראשונים כמו "ספר הלכות" של הרי"ף, "משנה תורה" של הרמב"ם, ה"שולחן ערוך" וכד'.

להרחבה לחץ כאן
ראשונים
"ראשונים" הוא כינוי לחכמי ישראל שפעלו לאחר תקופת הגאונים, במשך כ-500 שנה. התקופה החלה עם שקיעתן של ישיבות בבל והקמתם של מרכזי תורה בפזורה היהודית (צרפת, ספרד, צפון אפריקה ועוד), והסתיימה בדור שלפני גירוש ספרד (ממחצית המאה ה-11 ועד לתחילת המאה ה-16). לאחר תקופה זו נהוג לכנות את החכמים בתואר "אחרונים". המשמעות העיקרית של חלוקה זו היא שהאחרונים קיבלו את סמכותם של הראשונים ולרוב נמנעו מלחלוק עליהם.

להרחבה לחץ כאן
גאונים
שמה של תקופה זו נגזר מן התואר "גאון" שנשאו ראשי הישיבות בסורא ובפומבדיתא, תואר שככל הנראה נתקצר מ"ראש ישיבת גאון יעקב". תקופה זו נמשכה מסוף תקופת הסבוראים (המאה-6 או אמצע המאה-7) ועד לפטירתו של רב האי גאון (1038 לספירה), והיא חופפת את ימי הכיבוש המוסלמי.

להרחבה לחץ כאן
סבוראים
"סבוראים" הוא כינוי לחכמי בבל שפעלו אחרי חתימת התלמוד הבבלי (סוף המאה ה-5). קיימת מחלוקת לגבי אורכה של תקופה זו. לדעתם של בעל "סדר תנאים ואמוראים" ורב שרירא גאון (וכן גרץ וויס), הייתה תקופת הסבוראים קצרה, ונסתיימה בשנת 540 לספירה, עם מותם של רב עינא, ראש ישיבת סורא, ורב סימונא, ראש ישיבת פומבדיתא. לעומתם סובר ר' אברהם אבן דאוד, בעל ספר הקבלה, שתקופה זו נמשכה עד לאחר המחצית השנייה של המאה השביעית, עם פטירתו של רב ששנא, ראש ישיבת סורא. על פועלם של הסבוראים כותב רב שרירא גאון באיגרתו: "אף שהוראה לא הייתה (שהרי 'רבינא ורב אשי סוף הוראה'), היו פירושים וסברות קרובים להוראה, ונקראו רבותינו אלו רבנן סבוראי, וכל מה שהיה תלוי ועומד, פירשוהו" (תרגום). אכן לא יצירה וחידוש אפיינו את פעולתם של הסבוראים, אלא ביאור והשלמה לדברי האמוראים.

להרחבה לחץ כאן
אמוראים
"אמוראים" הוא כינוים של חכמי ישראל שפעלו בא"י ובבבל למן חתימת המשנה (200 לספירה) ועד חתימת התלמודים, התלמוד הירושלמי בסוף המאה ה-4 והתלמוד הבבלי בסוף המאה ה-5. חלוקים ביניהם החוקרים כמה אמוראים היו: יש המפליגים (היימן וגוטמן) עד כ-3400, אחרים (ספראי וגולדברג) מונים כ-200, ויש (אלבק) הממעטים עד כדי 773. אמוראי ארץ ישראל נקראים בתואר "רבי", ואמוראי בבל בתואר "רב". נוהגים למנות חמישה דורות של אמוראים בא"י ושבעה דורות בבבל דורות (ראה לוח כרונולוגי המובא בהמשך).

להרחבה לחץ כאן
תנאים
"תנאים" הוא כינוי לחכמים שפעלו בתקופה שראשיתה בתלמידי הלל ושמאי ושנמשכה כ-200 שנה, עד לימיו של רבי יהודה הנשיא. התנאים היו מורי הוראה, פירשו את ההלכה ואף תיקנו תקנות. הם לימדו את העם תורה, עודדו את רוחו והטיפו לענייני מוסר ולשמירת המצוות. עדויות לדרשות אלו נשארו בספרי האגדה השונים. התנאים אספו את המסורות ההלכתיות והאגדתיות של הדורות שקדמו להם, הוסיפו את חידושיהם, וריכזו את החומר ההלכתי והאגדתי הרב בשתי צורות ספרותיות עיקריות: מדרש ומשנה.

להרחבה לחץ כאן
זוגות
מוסד הסנהדרין (71 חכמים) ירש את מקומה של הכנסת הגדולה. בראש הסנהדרין עמדו שני חכמים - "זוג" - האחד שימש כנשיא, והשני שימש כאב בית דין. המשנה במסכת אבות פ"א מונה חמישה זוגות שפעלו לאורך כ-250 שנה (ראה לוח כרונולוגי המובא בהמשך). הלל ושמאי היו אחרוני הזוגות, ואחריהם החלה תקופת התנאים.

תקופת המקרא
מסירת התורה מדור לדור בתקופת המקרא נמשכה כ-1000 שנה, ממשה רבנו ועד ימיהם של עזרא ונחמיה. עדות למסירת התורה בתקופת זו, מובאת במסכת אבות:

להרחבה לחץ כאן
 

הלכה יומית
נוהגים לתת לפני פורים מעות "זכר למחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. ונוהגים לגבות את המעות בבית הכנסת בליל פורים קודם קריאת המגילה, וכמו שאמרו חז"ל (מגילה דף יג ע"ב) "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים שקליהם לשקליו". כתבו הפוסקים שיש להיזהר שלא לקרוא למעות אלו בזמן הזה "מחצית השקל" אלא רק "זכר למחצית השקל" משום שיש לחוש לכתחילה, שאם יקרא להם "מחצית השקל "הרי שמעות אלו תהיינה "הקדש" לבית המקדש, והן אסורות בהנאה, ואי אפשר יהיה לתת אותם לעניים.





web by      I   2007 © כל הזכויות שמורות - צורבא מרבנן



הודעות ועדכונים
כנס צורבא השנתי - ו'בניסן.
בבית הכנסת "היכל רחמים" בגבעת שמואל. הציבור מוזמן!
דף הכנה הלכתי לחג הפסח והגדות של פסח
הופקו ע"י "צורבא", ניתן לרכישה. פרטים במשרד.
מבצע פסח!!
כל מוצרי הצורבא: דיסקים, חוברות, ערכות לימוד במחירים מיוחדים. פרטים במשרד. בקטלוג עזרי הלימוד ניתן לצפות באתר.
חדש!!! הלכה יומית ב- SMS
הלכה יומית ישירות לנייד: https://sms.tzurba.org

בקרוב יפתחו שיעורי צורבא נוספים: בנתניה ובקריית אונו.
כנס צורבא בישיבות התיכוניות
הכנס מתוכנן, אי"ה, לכ"ז באייר. פרטים בהמשך.
"צורבא" בריו דה ז'נרו
חדש! נפתח שיעור בברזיל. מגיד שיעור: הרב נתנאל ציפל.
קורס הכשרת סופרי סת"ם
יפתח, אי"ה, ב-ו' באייר בישיבת כרם ביבנה. מחיר מסובסד, פרטים במשרדי המכון.
הנצחה
לעילוי נשמת האישה הכבודה שרה מירל לוי בת ר' יחיאל זלמן למשפחת זוננפלד
הונצח על ידי בנה
לעילוי נשמת ר' יעקב שלמה רוזן
הונצח על ידי נכדו
לעילוי נשמת סבתינו רנה הלוי, שנפטרה בשיבה טובה. ג' בניסן תשנ"ח.
הונצח על ידי נכדותיה
לעילוי נשמת הרב הצדיק הרב יהודה כמרי. שימש כראש קהילה במשך שנים רבות.
הונצח על ידי נכדתו
לעילוי נשמת הרב נחום הלוי, אציל מידות נעים הליכות וירא שמיים בחייו.
הנוצח ע"י משפחתו
לעילוי נשמת אסתר בת רחל בעלת חסד ומידות נעלות, שהיטיבה עם כולם