צורבא מרבנן - המכון הגבוה להוראת ההלכה
 
הלכה מאז ועד היום
אחרונים
ראשיתה של תקופת האחרונים מקבילה פחות או יותר לזמן שיצאו לאור ה"שולחן ערוך" וההגהות לספר זה מאת ר' משה איסרלש (הרמ"א) במאה ה-16. תקופה זו נמשכת עד לימינו אנו. בדרך כלל קיבלו האחרונים את סמכותם של הראשונים. הספרות של תקופה זו נחלקת לשלושה סוגים עיקריים: 1. פרשנות לתלמוד: בתחום זה עסקו האחרונים בעיקר בפירוש לתלמוד, תוך כדי עיון וחקירה בפירושיהם של הראשונים. 2. שאלות ותשובות: בתשובותיהם חיפשו האחרונים ביסוס לפסקיהם בדברי הראשונים. 3. "נושאי כלים": זהו כינוי לפירושים ולהערות שכתבו האחרונים על ספרי ההלכה הגדולים שנתחברו על ידי הראשונים כמו "ספר הלכות" של הרי"ף, "משנה תורה" של הרמב"ם, ה"שולחן ערוך" וכד'.

להרחבה לחץ כאן
ראשונים
"ראשונים" הוא כינוי לחכמי ישראל שפעלו לאחר תקופת הגאונים, במשך כ-500 שנה. התקופה החלה עם שקיעתן של ישיבות בבל והקמתם של מרכזי תורה בפזורה היהודית (צרפת, ספרד, צפון אפריקה ועוד), והסתיימה בדור שלפני גירוש ספרד (ממחצית המאה ה-11 ועד לתחילת המאה ה-16). לאחר תקופה זו נהוג לכנות את החכמים בתואר "אחרונים". המשמעות העיקרית של חלוקה זו היא שהאחרונים קיבלו את סמכותם של הראשונים ולרוב נמנעו מלחלוק עליהם.

להרחבה לחץ כאן
גאונים
שמה של תקופה זו נגזר מן התואר "גאון" שנשאו ראשי הישיבות בסורא ובפומבדיתא, תואר שככל הנראה נתקצר מ"ראש ישיבת גאון יעקב". תקופה זו נמשכה מסוף תקופת הסבוראים (המאה-6 או אמצע המאה-7) ועד לפטירתו של רב האי גאון (1038 לספירה), והיא חופפת את ימי הכיבוש המוסלמי.

להרחבה לחץ כאן
סבוראים
"סבוראים" הוא כינוי לחכמי בבל שפעלו אחרי חתימת התלמוד הבבלי (סוף המאה ה-5). קיימת מחלוקת לגבי אורכה של תקופה זו. לדעתם של בעל "סדר תנאים ואמוראים" ורב שרירא גאון (וכן גרץ וויס), הייתה תקופת הסבוראים קצרה, ונסתיימה בשנת 540 לספירה, עם מותם של רב עינא, ראש ישיבת סורא, ורב סימונא, ראש ישיבת פומבדיתא. לעומתם סובר ר' אברהם אבן דאוד, בעל ספר הקבלה, שתקופה זו נמשכה עד לאחר המחצית השנייה של המאה השביעית, עם פטירתו של רב ששנא, ראש ישיבת סורא. על פועלם של הסבוראים כותב רב שרירא גאון באיגרתו: "אף שהוראה לא הייתה (שהרי 'רבינא ורב אשי סוף הוראה'), היו פירושים וסברות קרובים להוראה, ונקראו רבותינו אלו רבנן סבוראי, וכל מה שהיה תלוי ועומד, פירשוהו" (תרגום). אכן לא יצירה וחידוש אפיינו את פעולתם של הסבוראים, אלא ביאור והשלמה לדברי האמוראים.

להרחבה לחץ כאן
אמוראים
"אמוראים" הוא כינוים של חכמי ישראל שפעלו בא"י ובבבל למן חתימת המשנה (200 לספירה) ועד חתימת התלמודים, התלמוד הירושלמי בסוף המאה ה-4 והתלמוד הבבלי בסוף המאה ה-5. חלוקים ביניהם החוקרים כמה אמוראים היו: יש המפליגים (היימן וגוטמן) עד כ-3400, אחרים (ספראי וגולדברג) מונים כ-200, ויש (אלבק) הממעטים עד כדי 773. אמוראי ארץ ישראל נקראים בתואר "רבי", ואמוראי בבל בתואר "רב". נוהגים למנות חמישה דורות של אמוראים בא"י ושבעה דורות בבבל דורות (ראה לוח כרונולוגי המובא בהמשך).

להרחבה לחץ כאן
תנאים
"תנאים" הוא כינוי לחכמים שפעלו בתקופה שראשיתה בתלמידי הלל ושמאי ושנמשכה כ-200 שנה, עד לימיו של רבי יהודה הנשיא. התנאים היו מורי הוראה, פירשו את ההלכה ואף תיקנו תקנות. הם לימדו את העם תורה, עודדו את רוחו והטיפו לענייני מוסר ולשמירת המצוות. עדויות לדרשות אלו נשארו בספרי האגדה השונים. התנאים אספו את המסורות ההלכתיות והאגדתיות של הדורות שקדמו להם, הוסיפו את חידושיהם, וריכזו את החומר ההלכתי והאגדתי הרב בשתי צורות ספרותיות עיקריות: מדרש ומשנה.

להרחבה לחץ כאן
זוגות
מוסד הסנהדרין (71 חכמים) ירש את מקומה של הכנסת הגדולה. בראש הסנהדרין עמדו שני חכמים - "זוג" - האחד שימש כנשיא, והשני שימש כאב בית דין. המשנה במסכת אבות פ"א מונה חמישה זוגות שפעלו לאורך כ-250 שנה (ראה לוח כרונולוגי המובא בהמשך). הלל ושמאי היו אחרוני הזוגות, ואחריהם החלה תקופת התנאים.

תקופת המקרא
מסירת התורה מדור לדור בתקופת המקרא נמשכה כ-1000 שנה, ממשה רבנו ועד ימיהם של עזרא ונחמיה. עדות למסירת התורה בתקופת זו, מובאת במסכת אבות:

להרחבה לחץ כאן
 

הלכה יומית
איסור כביסה ולבישת בגדים מכובסים בשבוע שחל בו תשעה באב במשנה בתענית (כו:) שנינו, שבוע שחל בו תשעה באב (כמו השבוע שלפנינו), אסור מלהסתפר ולכבס. וכן פסקו הטור ומרן השולחן ערוך. ולמנהג האשכנזים יש לאסור לכבס החל מיום ראש חודש אב. ואיסור כיבוס בימים אלו הוא אפילו אם אינו רוצה ללבוש הבגד עתה, אלא להניחו וללבשו אחרי תשעה באב. ואיסור הכיבוס הוא בין בבגד העליון ובין בבגד תחתון, וכן אסור לכבס מגבות ומפות וסדינים וכיוצא בזה. ואסור לכבס בגדי ילדים קטנים בימים אלו, ומכל מקום נוהגים להקל לכבס בגדים של תנוקות קטנים ביותר, בני שנתיים או שלוש שנים, שדרכם להתלכלך תמיד. ונכון שלא לכבס הרבה מבגדים אלו ביחד, וכן נכון שיכבסו בגדים אלו בצנעה, (דהיינו שלא בפני רבים, אלא כל אחד בביתו). וכשם שאסור לכבס בשבוע שחל בו תשעה באב, למנהג האשכנזים החל מראש חודש אב, כמו כן אסור ללבוש בגד מכובס. ואפילו בגד שכיבסוהו קודם שבוע שחל בו תשעה באב, אסור ללבשו בימים אלו. ובמקום שיש הכרח להחליף הבגדים בימים אלו, כגון מחמת זיעה וכדומה, יש להקל על ידי שילבש הבגד המכובס במשך כשעה בימים שלפני שבוע שחל בו תשעה באב (או לפני ראש חודש אב למנהג האשכנזים), ומכיון שלבשו אז אין עליו יותר תורת בגד מכובס, ומותר ללבשו בימים אלו. ובדרך זו יש להקל להכין אפילו הרבה בגדים לצורך ימים אלו.





web by      I   2007 © כל הזכויות שמורות - צורבא מרבנן



הודעות ועדכונים
צורבא בנתניה - חדש!!!
בבי"כ "שערי רחמים", ברחוב יאיר פינת ד"ר אברהם אבו שדיד, בימי ד'- אחרי ערבית.
פתיחת שיעורים חדשים ונוספים ב....
לוד, עפולה, כרמי צור... פרטים אצל הרכזים.
הנצחה
נלקח ארון האלקים מרן הראשון לציון והרב הראשי לישראל .אוי לו לעולם שאבד מנהיגו ואוי לה לספינה שאבד קברניטה ירושלים של מעלה איבדה כלי חמדתה .